הרב יעקב דע לעהוו>>אוצר מורשת חכמי ליידן
מוהר״ר יעקב בן הח״ר חיים דע לעהוו
(דה לוו)
(זוטפן 27.10.1811 – אמסטרדם 15.09.1883)
יצא לאור ב- 18.7.2024
תורגם ב- 21.4.2025
לפטור את התעלומה:
ימי חייו של הרב יעקב היימן דע לעהוו ז”ל
דמות מסתורית אך המפוארת
.מחבר הספר “שושנת יעקב” ועוד
זיטפען
מוה”ר יעקב בן הח”ר חיים דע לעהוו (דה לוו) (מוזכר בתעודת הלידה כיעקב יעקבס) נולד לאביו ״החבר״ (תואר כבוד קהילתי) חיים (שנפטר ב-26/11/1856) ולאמו גרטרוידה (נולדה מרקוס).
הרב דע לעהוו נולד ב-27/10/1811 בזיטפען, געלדרלאנד. בהקדמה לספרו “שושנת יעקב” (ליידן, 1848) הוא כותב שכילד בזוטפן הוא נפגע וידוע שהוא סבל מכמה מבעיות בריאותיות במשך כל חייו. שם המשפחה היה במקור דה לייף. נישואי אביו של הרב יעקב דה לעהוו, חיים נרשמו ב-10/11/1805 בדוטינכעם, געלדרלאנד.
בהקדמתו הוא כותב שעזב לעיר ליידן אחרי פטירת עמו געללא בת החבר רב׳ צדוק ז״ל : ״אתה קורא היקר עמוד נא עמדי כמעט בפתח השער ואגידה לך מי הוא זה אשר עשה המטעמים האלו ויבא לך. למען תדע את האיש ואת מולדתו דרכי ומשפטו מנעוריו ועד עתה ואחר תאכל וייטב לבך בעבור תברכני נפשך. ואלה תולדות יעקב! מקום מולדתי עיר זיטפען שמה חבלתני אמי וכאשר גדלתי ועודני נער נסעתי עם בית אבי ועם מורי מן העיר הזאת ובאתי לק״ק הערצאגענבוש׳ ושם מצאתי את שאהבה נפשי לומדי תורה שלמי אמוני ישראל ואמרתי פה אשב כי אויתיה. ואחרי ימים לא כביר כאשר עזב אותי רבי אלופי ומידעי והלך לו בקשתי וגם מצאתי חבר ואוהב דבק מאח. ואיש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק ונגל את האבן מעל פי הבאר באר לחי רואי לרוות את צמאנו ממימיה מים קדושים. יגענו והונח לנו כי מצאנו מים חיים. ובראותי כי מתוקים הם לחך ומרפא לנפש עשיתי להם ברכות ותעלות פלגתי להפיצם בישראל להשקות מהם העדרים צאן קדושים״ ….. ״אף אחרי ימים רבים התעו אותי אלוהים גם מעיר זאת״ …. ״ובאתי פה עיר ליידן ….
ועודנה נפשי מאנה להנחם עחרי אמי כי היא שבה על בית אביה ומצאה מנוח ואנכי לא נחתי ולא שקטתי.
וכמעט אבדתי בעניי לולי תורת ה׳ שעשעי והגות לבי בתבונה. בה מצאתי מזור ותרופה לרוחי הנכאה.״
בשנת 3181 המשפחה חיה בזיטפען, במחוז געלדרלאנד, עם 4 ילדים, הבכור: שלמה (5), אחריו רוז’ה ״ראזכי״ (3) (חמותו של הרב י.ח.מ. לעווענשטיין אב״ד פאראמריבו), אחר כך רבקה (2) ויעקב (1). אחותו פרנסיה דה לעהוו נולדה ב-27 במאי 1816 באודווטר, אוטרכט, ולאחר מכן סודיק (1819), אברהם (1820), אייזק (1822), שלמה (1824) ורוזעטא (1826), כולם נולדו בזיוטפען (מקור: רישום אזרחי מחוז געלדרלאנד).”
דען בוש – הערצאגענבוש׳
המשפחה עברה ב-1827 לעיר דען בוש, שם פגש הרב יעקב דע לעהוו תלמידי תורה רבים, אך גם מצוין כי עבר לדען בוש יחד עם אביו ורבו, כפי שמוזכר בהקדמה
שמצטט מהעיתון לספרו שושנת יעקב. כשרבו הרב בער ליפשוץ עבר לגור בדען בוש, יחליט אביו להצטרף אליו עם משפחתו.
מתשרי התרמ״ד ( אוקטובר 1883 ) מצטט כתבה כתבת מספד “Israëlitische Nieuwsbode”כתבה ב-
שהודפס במיינץ, גרמניה, מספיד את הרב דע לעהוו ומספר את הבא: “Der Israelit” מהעיתון
״כבר מגיל צעיר גילה המנוח אהבה יוצאת דופן ללימוד תורה, ובמיוחד לתלמוד, אותו למד מהרב בער ליפשוץ מפינסק (בלארוס). בעקבות נסיבות מצערות בדן בוש, שם עברו הוריו לא שעזבו את זוטפין, נאלץ להפסיק את לימודיו ולהצטרף לעסק. בזמן שהוא היה עסוק שם במהלך היום, רוב הלילות עברו על לימוד תורה עם חברו רב שמואל הארטאכענסיס.”
זאנוויל מגיע מהשם שמואל, בהולנד היו מבטים את נשם כ-״סנוועל״. המאמר מתייחס לרב שמואל הארטאכענסיס (רוטרדם 1804 – דן בוש 1872)
שנולד ברוטרדאם ועבר לדען בוש (לפחות) משנת 1829 ועד מותו ב-1872, והוא מתואר כ״בנקאי, תלמיד חכם ונדבן״.
הוא גם מוזכר כהורה של הנרי הארטאגענסיס ).1829 – בולטימור 1918(דען בוש
.)Fred Schoken מאת Sometimes You Have To Say No (מקור:
בנוסף להיותו צאצא של הרב אריה לייב ברסלוי, בעל מחבר הספר “פני אריה” (בניו של הרב ברסלוי שינו את שם משפחתם לעווענשטאם אחרי שמו של האב, לייב). נאמר על הרב הארטאגענסיס כי ״היה ידוע כנדבן, תלמיד חכם ובנקאי, ונזכר ברחבי הולנד כמורינו הרב שמואל, למרות שתמיד סירב שיכירו בו כרב ויתנו לו את תואר “מורנו״ (מקור: (The Jews of Baltimore by Isidor Blum, Baltimore-Washington: Historical Review Publication Company, 1910.
שיצא ב-02 ליאנואר 3391 מתאר שיחליטו לתת לרבי זאנוויל את התואר מורינו הרב אחר מותו. Nieuw Israëlitisch Weekblad-הכתבה על תולדות הקהילה בעיתון
ומתאר אותו כ-״עבד השם, עדין נפש ואיש מלומד מאוד, וזה בא לידי ביטוי בכף שהניקו לו תואר ״מורינו״ לאחר מותו״ בשנתון של שנת 5281 של מחוז בראבנט הוא מוזכר סגן מזכיר של ברבנות במחוז בראבאנט וכגבאי בראשי של החברה קדישא״.
הארטאגענסיס
“כאשר המעסיק שלו (של הרב דע לעהוו) ביקש ממנו להתחתן עם בתו בתנאים רווחיים מאוד, הוא עזב את העבודה ולקח צעד אחורה מהאישה שהעריץ, משום שניתנה לו דרישה שבלימודיו היומיים עם חברו, ה. (הארטאגענסיס), יצרכו להפסק. הוא מצא עבודה במנהל המיסים והכיר שם טוב את התובע הכללי פאפֵּה (שמאוחר יותר הפך לחבר המועצה המשפטית העליונה ההולנדי) שעקב היכרותו עם רבי יעקב התחיל להאריך את התלמוד כל כך שהוא מינה את דע לעהוו אחר מכן כשהוא היה צריך לבצע ארגון מחדש במשרד המשפטים להיות לו ליועץ של החוקה התלמודית. בינתיים הצליח דע לעהוו לחסוך מעט כסף וכבר עזב את משרתו כדי להתמסר ללימוד התורה באופן בלעדי. רצינות לימודיו נוכחה במקרה הבא: פעם אחת ביום שישי היה כל כך שקוע בלימודיו בספרייתו של המנוח הארטאגענסיס, עד ששכח כי שבת החלה, והוא לא אכל ולא ישן במשך 24 שעות.”
ליידן
הרב דע לעהוו עבר לליידן לאחר שמה אימו, גרטרוידה (גלה), נפטרה ב-25.11.1841, כפי שמוזכר בספרו שושנת יעקב. בליידן הוא עבר לגור אצל אחותו ראכזי-שושנה. הוא קרא את ספרו שושנת יעקב על שם שניהם. אחייניתו הרבנית פרנסיסקה לוינשטיין חזרה ב-1857 לליידן אחרי שהתאלמנה מבעלה עם שני בניה. היא עזבה את סורינם גם עם ביתה רגינה ראזכי ז״ל שהייתה רק בת 3 חושדים ונפטרה בעת ההפלגה, קבורתה בים. במשך הזמן בליידן לימד תורה עם תלמידים וכתב את חידושי התורה שחידש, תוך דאגה לאחותו ולבתה אלמנתו, בנוסף לחינוך שני בניה, דניאל וטוביה.”
טוביה לעווענשטיין הצטיין בלימודיו ולמרות שלמד אצל הרבה רבנים גדולים, תמיד ראה את הרב דע-לעהוו כרבו העיקרי.
שנה מסורת שלפיה הרב דע-לעהוו היה נוהג להישאר ער ולעמוד בבית הכנסת ביום כל המעט לעט ביום הכיפורים. בלילה, כאשר עמד לבדו בבית הכנסת, שם לב לשאריות של נר שעווה והפכו לאש. הוא מיד קרא למישהו מקומי לכבות את האש, וכך נציל את בית הכנסת מהלהבות! למרות שלא מצוין בפרוש באיזו בית כנסת זה היה, סביר להניח שמדובר בבית הכנסת ביידן, שהתקינו לאחר מכן תאורה חשמלית ופירסם זאת המיוחד.
בית הכנסת אחרי התקנת
תוארה חשמלית
בזמן מגוריו בליידן, הוא הדפיס את הספרים הבאים:
*> שושנת יעקב על סוגיית המתחלת וכן שני אנשים וסוגיא במסכת כתובות דף כ”ג ע״ב, ליידן תר״ח (360 עמודים).
*> פרי עץ חיים, ליידן תרי״ב על מסכת כתובות דף כ״ו ועד סוף הפרק (112 עמודים).
*> דברים אחדים, ביאור על המתניתין דריש פרק אלו נערות וגם ביאור על הסוגיא בסוף פרק כל הכלים ליידן תרי״ג (48 עמודים).
*> משכנות הרועים פירושים וחידושים על במסכת כתובות ועל מסכת שבת, ליידן תרי״ד (674 עמודים).
* > נחלת יעקב על תחילת פרק אלו נערות וסוגיא התלמודא הנלווה אליו, רוטרדם תרי״ז (94 עמודים).
*> איגרות התשובה, מכתב לרב משה קצנלנבוגן עוסק בנימוקי הלכה של גילוח בחול המועד, רוטרדם תרי״ז (4 עמודים).
*> חלק יעקב, ביאור על ברייתות במסכת כתובות ותוספות לספרו הקודם נחלת יעקב, ליידן–רוטרדם תרי״ח (24 עמודים).
(מקורות:
א> אלו תולדות אברהם מאת מכון מורשת יעקב –
תוספות לספר, איגרות התשובה
(+ Roest, in Isr. Nieuwsbode, 1883, No. 13 ב>
בשנת 1857 כתב במכתב איגרות התשובה לרב משה קצנלנבוגן ז”ל כי “לא יכול היה להסתכל במילים הנפלאות שלו כי סבל מצינון”.
גם כתב בהקדמה לספרו “שושנת יעקב” שפורסם ב-1848 ש”יש הרבה דאגות ותקריות שמנעו ממני”.
הוא גם כתב שם כי התורה השפיעה לטובה על גופו ונפשו, ושמרה עליו תמיד במצב רוח טוב (תראה מעלה ב-זיטפען).
י
אמסטרדם
בשנת 1874, הרב דע לעהוו, אחותו ראכזי, בתה הרבית פרנסיסקה לעווענשטיין ושני בניה, דניאל וטוביה, התיישבו ברחוב ראפנבורג באמסטרדם. הרב דע לעהוו, שבדען בוש חסך כדי ללמוד תורה באופן מאלה בליידן במשך 33 שנים היה כעת זקוק למשרה לפרנס את עצמו ואת משפחת אחותו, יתמנה למגיד שיעור בבית המדרש עץ חיים באמסטרדם. הוא הועסק על ידי רב יוסף הירש (צבי) דונר ז״ל, שמימן את משכורתו האישי בכדי להעסיק את הרב דע לעהוו. באמסטרדם הוא גם לימד את רבה אליעזר ליבמן פיליפ פרינס (16.03.1835-21.10.1915), שמוזכר בשני ספרים על הרב פרינס, פרנס לדורו ופרנס לדורות.
ספרים שנדפסו בזמן ששהה באמסטרדם:
*>אחוזת מרעים, על מסכת ביצה, אמסטרדם, 1879 (272 עמודים).
*> בית יעקב, על שבעת הפרקים הראשונים של מסכת חולין, אמסטרדם, 1880 (313 עמודים).
היתר מעבודותיו על מסכת כתובות ועל המשנה לא נדפסו.
הספרים שלו מופיעים באנציקלופדיות תלמודיות ובקטלוגים, רובם נדפסו מחוץ להולנד.
נכד של אחותו, טוביה, הצטרף אליו בבית המדרש עץ חיים והפך למורה ורב מוכשר, בעוד שאחיו הבכור דניאל שאף על פי שהפך לצייר מפורסם נשאר יהודי שומר תורה ומצוות במהלך כל חייו, הדבר היה בזכות ההשפעה של רב דע לעהוו עליו.
De Israelitische Nieuwbode מאמר שני בעיתון,
שפורסם באוקטובר 1883, מתאר את מותו של רב דע לעהוו
יומיים לפני חנוכת בניין חדש לבית מדרש עץ חיים.
״כל מי שיכיר את הצדיק הנפטר, לא יודע איך לתאר את היהודי המופתי הזה, ממסירותו הכנה, מרמת הידע הגבוהה שלו, שמירת הדעת בצורה אמיתי וכנה, מכל הרבים שידעו את פניו המכבדים, שהכירו אותו הן כאדם והן כבן תורה אמיתי! רק 8 עד 9 שנים היה בינינו. איך הוא ידע להשרות על כולם, את הכבוד וההערכה, האהבה והחיבה״.
“מי לא שמע את רב יעקב דע לעהוו מדבר! מי ימלא את החסר, שנגרם מהפסד של אדם כל כך נדיר בימינו?
האבל הוא כבד בעיר זו שבה הוא חי את השנים האחרונות בחייו.”
.ת. נ. צ. ב. ה
רב יעקב דה לואו נקבר בבית הקברות היהודי במויידרברג.
Dedicated in the loving
memory of Eyve
.ת. נ. צ. ב. ה
Click here to
continue to next article:
Raphael Marcus Beuth, Chazan &
Pillar of the Leiden Jewish
Community
Feel free to E-mail for
any additional information
info@talmudical.nl
© 2024 All right reserved
to R’ Z.